מות המשוררת

לני שדה, אשת אקדמיה תל אביבית, עוברת בין תחנות ביום האחרון לחייה. יסמין נאסר, אחות סיעודית מיפו, נחקרת חקירה צולבת במשטרה. גורלותיהן נידונים להיכרך זה בזה לבלי הפרד.

ארבע אימהות

רדי-מייד קולנועי, על קו התפר שבין תיעוד לבדיה: ארבע אימהות – שחקניות ישראליות ידועות – אומרות בקול את מה שלא ניתן להעלות על הדעת.

לא צל

שיר קולנועי, חלום/סיוט סוריאליסטי-אסוציאטיבי, ליפ-סינק לדממה בתת המודע של אישה אחת. הסרט כולו מורכב מחומרי גלם שצולמו במצלמת סמארטפון Samsung Galaxy S4.

המילה האחרונה

סרטון בכיכובה של יבגניה דודינה, אחד מתוך עשרה סרטונים בפרוייקט "מכתב אהבה לקולנוע", שביימו במאים ובמאיות ישראליים, בהפקת בוגרי סם שפיגל.

V

אשה מדברת למצלמה. מונולוג צף בשחור-לבן. היא מדברת על גבר. הפנים שלה מתכרכמים מזעם או בכי חנוק. היא רוצה שישמעו. היא רוצה שיאמינו לה. אין עוד סיפור כמו שלה.

אליס

אליס, 40, היא רעיה ואם לא מאושרת, העובדת כאחות לילה בפנימייה שיקומית. יחסי כוחות טעונים בינה לבין שתי מטופלות מכניס את חייה לסחרור שיוצא משליטה.

אליגטור

אילנה גרה עם אמה המבוגרת. כל שיחה בין השתיים נגמרת בריב. אילנה בורחת אל הלילה העירוני לחפש קרבה ואנטימיות.

אלפא

דקותיו החותמות של מפגש אינטימי בין שתי נשים. האחת כבת חמישים והשניה בתחילת שנות העשרים לחייה. מה שמסתמן כהבטחה להרמוניה מושלמת, מביא על הקשר את חורבנו.

מאשה

אשה צעירה ונער יושבים זה מול זו. האשה היא במאית. היא בוחנת את הנער לתפקיד בסרטה. רבים וטובים ממנו ניצבים מולה מדי יום. מוטב שלא יפקפק בה.

תא

בבר אדום, אפוף עשן, שתי נשים יוצרות קשר עין. הן לא מכירות, מעולם לא נפגשו קודם. תוך עשר דקות על השעון, מקבלת שיחת ההיכרות הטיפוסית מימדים מפלצתיים.

ללא כותרת

פרגמנט בן שוט סטטי יחיד, שהופק במיוחד עבור מבחני הקבלה למסגרת Berlinale Talent Campus 2005.

נוֹמי טלר

נומי טלר לא מצליחה לישון. בשיטוטיה היא נתקלת באשה זרה מעוררת מורא, ואינה מסוגלת להסיר עיניה ממנה. הזרה הזאת עשויה להיות קרובה מכפי שתוכל לדמיין.